אימון פיזי כאמצעי לשינוי מצב מנטלי

אם הייתי אומר לכם שיש פעילות אחת שאם תעשו אותה במשך כמה דקות על בסיס קבוע, היא תשפר משמעותית את היכולת שלכם להתרכז טוב יותר, ואת מצב הרוח שלכם

וכל זה משתפר באופן מיידי ובחינם. האם הייתם עושים את זה?

מסתבר שיש פעילות כזו, קוראים לה תנועה.

בשני העשורים האחרונים חוקרי מוח מגלים את ההשפעות שיש לתנועה על בהירות המחשבה, ועל מצב הרוח שלנו. תנועה נחשבת כמו תוסף פרימיום הכי שווה שאפשר לספק למוח שלנו.

קוגניציה גופנית

לפני יותר ממאה שנים, מריה מונטסורי, מייסדת תנועת החינוך של מונטסורי, כתבה:

Maria Montisory - Photo: ullstein bild via Getty Images

״הטעות הגדולה ביותר של ימינו היא לחשוב על תנועה בפני עצמה. כמשהו נפרד מהפונקציות הגבוהות יותר של המוח. ההתפתחות הנפשית חייבת להיות קשורה לתנועה ולהיות תלויה בה, צפייה בילד מבהירה שהתפתחות המוח שלו מגיעה דרך תנועותיו". כולם יודעים כמה פעילות גופנית טובה לגוף, אבל לאחרונה המדע מגלה שהיא לא רק משפרת את מיומנויות הגוף, אלא משפרת גם תהליכים קוגנטיביים מה שמחזק את דבריה של מריה מונטסורי מלפני מאה שנים.

המוח שלנו פורח כשאנחנו בתנועה

וונדי סוזוקי' פרופסור למדעי המוח ופסיכולוגיה באוניברסיטת ניו יורק

המחברת של הספר: ״מוח בריא, חיים מאושרים״, ואשת תקשורת פופולרית בעולם מדעי המוח.

היא מספרת בהרצאת טד שלה על תקופתה כחוקרת מוח מתוסכלת שיושבת כל היום במעבדה, ללא הרבה תנועה, עם עודף משקל וללא חיי חברה. בשלב מסויים היא החליטה להירשם לחדר כושר ולהתנסות בחוגי כושר שונים, אירובי, ריקודים, אופני כושר וכל אלו…

היא מספרת על רגע אחד בו היא כותבת הצעה למימון מחקר והיא שמה לב שהולך לה ממש טוב, היא מצליחה להתרכז ולנסח טוב, היא ממש חדה, הרבה יותר מהרגיל שלה.

ואז היא קלטה שיש כאן משהו מעניין והיא התחילה לחקור האם יש קשר בין האימונים שלה לבין היכולת שלה להתרכז טוב יותר. היא חיפשה בספרים, במחקרים ומאמרים ומצאה שיש גוף ידע הולך וגדל של ידע שתומך בהשערה שלה. אז היא החליטה, החלטה מאוד לא אופיינית לחוקרת וותיקה:

לשנות את נושא המחקר שלה ולהתמקד בהשפעת הפעילות הפיזית על תפקודי המוח שלנו.

והגיע למסקנה הבאה: ״אימון פיזי הוא הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות למוח שלנו״

הנה כמה סיבות טובות לכך:

לאימון בודד יש השפעה מיידית כמו:

1. הרגשה טובה: רמות הדופמין, סרוטונין, אמדרופינים ונורו-אדרנלין עולים ישר אחרי אימון, אלו נוירוטרנסמיטורים שמשכחים כאבים וגורמים לנו להרגיש ערניים ושמחים יותר.

2. פוקוס: אימון מגביר את היכולת שלנו להתמקד ולחזור למיקוד מחדש כשצריך (Re-Focus) וזו השפעה שמחזיקה לפחות שעתיים אחרי אימון.

3. קיצור זמני תגובה: אימון בודד יגביר את מהירות התגובה שלך. זה אומר שיש סיכוי טוב יותר שנספיק לתפוס את הכוס קפה שנפלה לפני שתישפך.

לתרגול על בסיס קבוע יש השפעה ארוכת טווח שמשנה את האנטומיה, הפזיולוגיה והתפקוד של המוח. הנה כמה מההשפעות ארוכות הטווח של אימון קבוע:

1. יצירת תאי מוח חדשים: פעילות פיזית מגבירה ייצור של BDNF - חלבון שמופרש ומגן על תאי המוח, ומסייעים לגדילה של נוירונים חדשים ושל סינפסות. אשכרה תאי מוח חדשים נוצרים בהיפוקמפוס ומגדילים את הנפח שלו (קישור למחקר)

2. שיפור הזיכרון לטווח ארוך שלנו מגזין ניו יורק טיימס פרסם מאמר מבוסס על מחקר של ג'רמי מאנינג, פרופסור באוניברסיטת דארטמות' בארה״ב. מאנינג גילה במחקרו שלאנשים עם הרגלי פעילות פיזית יש זכרון טוב יותר באופן כללי בהשוואה לאלה שלא. מאנינג המשיך לחקור וגילה שיש משמעות לסוג הפעילות:

   • פעילות קלה עד מתונה, כגון יציאה לטיולי הליכה, מובילה לזיכרון "אפיזודי" טוב יותר. זיכרון אפיזודי הוא כמו "מסע מנטלי בזמן", אמר ד"ר מאנינג, זו היכולת לזכור פרטים על אירועים יומיומיים, כמו מפגש עם חבר בבית קפה או הסרט שראיתי אתמול.

   • ריצה או אימון HIIT - משפרת זיכרון מרחבי: היכולת לזכור יחסים פיזיים בין אובייקטים או מיקומים במרחב. זה אומר שיהיה לך קל יותר לזכור איפה שמת את המפתחות שלך.

3. הגנה על המוח מפני מחלות נוירוניות פעילות פיזית מחזקת משמעותית את ההיפוקמפוס וקליפת המוח הקדם מצחית אלו 2 האזורים הכי רגישים למחלות נוירוניות כמו דמנציה או אלצהאיימר.

4. ניקיון פנימי: דם זורם טוב יותר למוח ומספק לו חמצן וחומרי הזנה ומשפר סילוק פסולת.