.jpg)
אבהות מתוך זרימה
נקרא לו יובל.
יובל הוא מנכ״ל ובעלים של חברה בעולם הדיגיטל.
לפני חודשיים בדיוק נולדה לו בת. ניקרא לה מאיה.
אנחנו בסשן אימון בזום, אני שואל אותו על ההורות שלו והוא אומר לי כך:
"השנה החלטתי להשקיע כמה שצריך כדי לבנות את עצמי והעסק שלי לשנים קדימה, אתה מבין, אז יהיה לי פחות זמן עם מאיה. גם ככה בגיל הזה, עד גיל שנתיים, אין להם בדיוק זיכרון וזה. זה לפחות מה שהבנתי"
הרגשתי צביטה קלה בלב.
נזכרתי שגם אבא שלי, בדיוק כמו יובל, באמת האמין שהדבר הנכון
הוא להשקיע בעבודה על חשבון זמן עם הבן שלו.
אבל אז שאלתי אותו שאלה ששינתה את הכיוון של השיחה באופן מפתיע.
"מה אם הזמן הזה עם מאיה, הוא בעצם חלק מההשקעה שלך בעסק?"
הסברתי לו על מה שנקרא Active Recovery - זמנים קצרים בין פרקי זמן של עבודה במהלך היום, של פעילות שנועדה להוריד את הורמוני הסטרס שמצטברים בזמן העבודה.
זה אוסף של פעיליות שכמו מטעינות אותנו מחדש.
הסברתי לו, שזמן עם הבת שלו, משחרר אוקסיטוצין - הורמון האהבה בין החזקים שמורידים סטרס. זמן קצר עם הבת שלו, מטעין אותו באנרגיה מחודשת של שמחה.
מה שנותן לו את הכוחות לחזור לעבודה יותר בכיף.
פתאום הוא קולט, שהזמן עם הבת שלו הפך מ"זמן מבוזבז" להזדמנות לקבל מנה יומית של אוקסיטוצין שמעודד רגיעה, מה שמאפשר לזהות פתרונות יצירתיים לקידום העסק שלו, ובו זמנית לספק לבת שלו את הצורך הרגשי ההתפתחותי שיש לה בקשר עם אבא. ואת הצורך של אשתו לשיתוף פעולה בתפקיד החדש שהם נכנסו אליו כהורים צעירים.
תוך כדי הפגישה יובל פתח יומן והכניס אירוע חוזר של חצי שעה זמן עם הבת שלו בימים בהם הוא עובד מהבית.
אם הגעת עד כה, מציע להרהר במחשבה: מה בחיים שלך נראה כמו מטלה, אבל בעצם יכול להיות השקעה ממש טובה?
אחד הדברים הכתובים שקראתי.. שאבא צריך תמריץ להיות עם הבת שלו, כי זה יעזור לו בעבודה 😔