מחזור ה-FLOW שלב 2: שחרור

השלב השני של המחזור הוא שלב השחרור.

בשלב הקודם - שלב המאבק, קליפת המוח הקדם מצחית היתה אקטיבית מאוד.

הפעילות המנטאלית חזקה, העמסנו פרטים ו״ים״ אינפורמציה על המערכת.

בשחרור, אנו רוצים להירגע ולהרפות. המטרה היא להוריד את המיקוד מהאתגר בו התמקדנו.

זה מאפשר לנו להעביר אחריות לעיבוד המידע מהמודע אל הלא מודע.

מה שמתאפשר בעיבוד לא מודע הוא זיהוי תבניות שלא ניתן לזהות

כשאנחנו ממוקדים באתגר שלנו.

רשת הנוירונים שנכנסת לפעולה נקראת רשת ברירת המחדל (default mode network) שמחליפה את רשת המנכ״ל (Executive network)

מצב השחרור מאפשר למוח שלנו לעכל את האתגר לזמן מה באופן לא מודע - בזמן שאנחנו עושים דברים אחרים.

אילו עוד דברים?

מחקרים מראים שהמנוחה הטובה ביותר נקראת התאוששות פעילה. היא כוללת פעילות מסוימת שמקדמת ריפוי והתחדשות - נפשית ופיזית. זו פעילות שמחזירה אותנו לנקודת הבסיס של ריכוז גבוהה הרבה יותר טוב מהתאוששות פאסיבית (נטפליקס, גלילות בפידים וכו..).

מסכים לא תורמים להתאוששות, הפריימים המתחלפים והבהובי המסך משאירים את המוח שלנו על גלי ביטא, אלו גלים של עירנות וניצול משאבים קוגנטיביים.

יש פעילויות אחרות שתורמות לשלב הזה, הנה כמה דוגמאות לפעילויות שנחקרו ונמצאו כאפקטיביות במיוחד להתאוששות מיטיבה.

העיקרון המנחה הוא כזה:

שלב השחרור מטרתו להסיר את דעתנו מהאתגר, העברת הפוקוס לדבר אחר עוזרת לתת מודע שלנו לארגן את הנתונים באופן כזה שיעזור לנו לפתור את האתגר דרך פיתרון יצירתי שלא יכולנו לחשוב עליו כשהפוקוס שלנו כל כך ממוקד בבעיה.

זה גם נותן לאלו מאיתנו שקשה להם לעצור את העבודה - סיבה טובה להפסיק.

בשיטה זו, יש לנו גם את הידיעה שכאשר נחזור למשימה, נהיה כמה צעדים קדימה משהיינו לפני שהפסקנו.

מי שיתחיל לעבוד ככה ירגיש די מהר בכמה תופעות לוואי שוות:

מגיע סוף יום עבודה ונשאר עוד מלא אנרגיה להמשיך.

פתרונות יצירתיים מגיעים אלינו בקצב גבוהה יותר, זה קורה כי כשהמוח במצב מנוחה הוא מבצע אינטגרציה ויוצר הקשרים בין דברים שלא הבחנו בהם כשהיינו ממוקדים בפעולה.

זו הסיבה שרעיונות טובים לרוב מגיעים במקלחת, או באמבטיה (ארכימדס), בישיבה מתחת לעץ (ניוטון) או אחרי שמתעוררים משינה.

מספרים על איינשטיין שהיה שט לו בסירה באגם ז'נבה אחרי סשנים ארוכים של פתירת נוסחאות. הוא היה נתקע עם הסירה לא מעט כשהיו סערות והיה זקוק לחילוץ.

על אף הסיכון, הוא המשיך עם ההרגל הזה יום יום כי הוא ידע שזה מה שמאפשר לו להגיע לדברים גדולים. זו היתה פעילות ההתאוששות האקטיבית שלו. מהי התאוששות האקטיבית שלכם

שלושה דברים שכדאי לזכור.

1. לא להתיש את עצמנו במהלך השחרור. השלב דורש להסיר את דעתנו מהבעיה לעת עתה, אך נזדקק לאנרגיה כדי לצלול בחזרה מאוחר יותר. אם נחליט לעשות שחרו באמצעות אימון אינטנסיבי למשל, נצטרך לאכול ולישון לפני שנתחיל מחדש.

2. טלוויזיה לא תעבוד. השחרור דורש גלי מוח בטווח האלפא, אך ההיבהובים המהירים של הטלוויזיה תמיד ימשכו אותנו חזרה לביתא.

3. לא כל האתגרים זהים. כאשר אנחנו עוסקים בשלב מאבק ממושך - כמו ניסיון לכתוב ספר או להקים עסק הגיוני לעשות פעולת שחרור לאחר פגישת עבודה קשה.

אבל לאותם מצבים שבהם המאבק מגיע ברגע, ללא התראה מראש, לדוגמא: אם אנחנו יוצאים לרכיבה על אופני הרים ופתאום השביל הופך תלול ומסוכן, נכנסנו לשלב המאבק מייד.

איך עוברים אז ממאבק לשחרור?

אותו תהליך, ברזולוציית זמן קטנה יותר. נצטרך להפעיל את תגובת ה-Fight הזו כדי להיכנס ל-Flow, ואז, מיד, להירגע. זה אומר לסמוך על הכישורים שלנו, זה להאמין ביכולת המוח שלנו למצוא ולבצע את הפתרון המושלם. זו הסיבה שנאבקנו בשלב המאבק, להפוך את הפעולה לאוטומטיות. עכשיו, הזמן לצאת מהדרך. לשחרר את התודעה המודעת כדי שהלא מודע יוכל להשתלט.

דבר אחרון לגבי שלב השחרור:

חיבור לגוף הוא הדבר אליו אנחנו מכוונים בשלב השחרור.

דמיינו שאנחנו חוזרים הביתה מתוסכלים כי לא הצלחנו לפתור בעיה בזמן העבודה,

אנחנו נכנסים למקלחת לשטוף את עצמנו מהיום הזה, והשילוב המרגיע של מים זורמים על הגוף שלנו וידנו שלך מזיזה את הסבון מספיקה כדי להרגיע את המערכת העצבית שלנו ולהחליק איתה למצב של שחרור, לרוב ברגעים האלו יגיעו התובנות המשמעותיות ביותר.